בדיקות רקע למועמדים - עשה ואל תעשה

 בדיקות רקע גם כשהן מבוצעות על פי חוק הן נושא רגיש, טעון ונתון למחלקות רבות, ורבים סבורים שזה לא אתי או מוסרי להתנות קבלה של מועמד לעבודה בבדיקת רקע. עם זאת, תחת תנאים מאוד מחמירים של ביצוען באופן השומר על פרטיות המועמד וכבודו, באופן הרלבנטי למשרה (למשל: תעשייה בטחונית, דרגת בכירות מנכ"ל או חבר דירקטוריון, אופי תפקיד  - התעסקות עם מידע רפואי רגיש של חולים), בסבירות (למשל: באילו אמצעים משתמשים כדי לבצע את בדיקת הרקע?) ובתום לב (למשל: האם יידעתם את המועמד וקיבלתם את הסכמתו בכתב המלאה? האם נתתם לו זכות עיון בדוח כדי לבדוק טעויות?), נראה שככל הנראה בדיקות הרקע הן לא בלתי חוקיות על פניהן . עם זאת, זה לא מונע מחברות רבות לקבל תביעות, תביעות פליליות ואזרחיות, כולל תביעות ייצוגיות, ממועמדים שסבורים שלא כל הכללים לשמירת פרטיותם, שמירת שמם הטוב ומניעת הפלייתם אכן נשמרו. בכתבה זו ניתן טיפים של עשה ואל תעשה כיצד לא להגיע למצב של תביעות אלה - או באופן יותר ציני: "טיפים" של עשה ואל תעשה להגדלת חשיפה לתביעה ייצוגית, בתקווה שאלו שחושבים לעשות בדיקות רקע ימנעו מביצוע טיפים אלה.

אבל קודם קצת רקע. בכתבה התביעה נגד מנכ"ל איקאה צרפת - לקחים לגבי ביצוע מעקב ובדיקות רקע למועמדים ועובדים ניתחנו את הסיבות לפיהן הוגש כתב אישום כנגד חברת איקאה צרפת, המנכ"ל שלה ומנהל הסיכונים שלה ומעורבים נוספים, בשל ביצוע בדיקות רקע ומעקבים למועמדים ועובדים. אמרנו גם שבמקרה של איקאה צרפת הדבר החמור ביותר בעינינו היה שהם ביצעו את בדיקות רקע והמעקבים ללא ידיעת המועמדים או העובדים ו"מאחורי גבם" וכן שהם השתמשו בחוקרים פרטיים ושוטרים כדי להוציא מידע אישי וחסוי ממאגרים ובאופן בלתי חוקי. עם זאת, גם כאשר בדיקות רקע הן כאלה שהמועמד או העובד מודע להן ואף נתן את הסכמתו לכך וגם אם החברה או גורמים מטעמה (חוקרים פרטיים, חברות בדיקות רקע) לא חדרו בצורה לא חוקית למאגרי מידע חסויים, עדיין ישנם אלפי מקרים מידי שנה אשר בהם הוגשו תביעות (רגילות וייצוגיות) בסכומים של מיליוני שקלים. אנו מקווים שהכללים  או הטיפים בכתבה זו יעזרו לכם להימנע מגורל דומה. כמו כן, נציין שבית המשפט העליון קבע בתחילת 2020 רשימת מקרים לפיהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות על-פי חוק הגנת הפרטיות, העולים בקנה אחד עם התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ואלו כוללים יחסים בשל עוסק-לקוח וכן בתחום דיני עבודה (עובד-מעביד). בהכנת הטיפים הסתייענו גם בניתוח מספר תביעות ייצוגיות מהארץ ומהעולם. אלו הם הטיפים שאנו סבורים שביצוען עלול להגדיל את החשיפה שלכם לתביעות ייצוגיות על רקע בדיקות רקע למועמדים ולעובדים: 

1. תחביאו את גילוי בדיקות הרקע תחת סעיף אחד מתוך הרבה סעיפים במסמך ארוך כמו מדינויות פרטיות (הרי בכל מקרה כמעט אף אחד לא באמת קורא את זה), או אל תגלו למועמד בכלל שאתם עושים לו בדיקת רקע וגם אל תגלו את מהו הגורם השלישי שמבצע את בדיקות הרקע (אם אתם משתמשים בגורם שלישי - כמו חוקרים פרטיים או חברת בדיקות רקע)
2. אל תסבירו למועמד את ההשלכות של בדיקת הרקע ומידת הפגיעה בפרטיותו 
3. אל תבקשו את הסכמה בכתב של המועמד לבדיקות הרקע וויתור על פרטיותו לשם כך או לחלופין תחתימו אותו על מסמך ארוך בו באחד מהסעיפים הוא מוותר על הפרטיות ונותן את הסכמתו לבדיקות הרקע
4. תשתמשו בחברת בדיקות רקע או חוקרים פרטיים שעל פי האינפורמציה שהם משווקים את עצמם נראה שהם עשויים להפלות מיעוט זה או אחר (למשל: הדוגמאות באתר או מקרי ההצלחה שהם מתגאים בהם, הם ברובן כנגד מיעוטים: נשים, ערבים, אנשים מבוגרים, נכים, להטבים וכיו"ב)
5. תשתמשו בחברת בדיקות רקע או חוקרים פרטיים שעל פי המידע שהם משווקים את שירותיהם, מידת הפגיעה בפרטיות היא גדולה ולא סבירה (למשל, משתמשת באמצעים מהמגזר הבטחוני , חוקרים גם בני משפחה, יורדים לפרטים אישיים או חסויים בתחומים שהרגישות שלהן אינה גבוהה - כמו בדיקות רקע למועמדים בהייטק כנגד סמנכ"ל פיתוח תוכנה )
6. תשתמשו בחברת בדיקות רקע או חוקרים פרטיים שנראה על פי הנתונים שהם משווקים את שירותיהם הם חושבים שהם "מעל לחוק" או שהם מצאו דרכים לעקוף את המהות או רוח החוק (כמו לתת מידע על עבר פלילי של מועמד גם כשחיפוש נתון זה עבורכם הוא לא חוקי ואף פלילי)
7. דרשו ממועמדים / עובדים את כרטיס האשראי שלהם כדי להקל עליכם או על חברת הרקע או חוקרים פרטיים בחדירה בלתי חוקית למאגרי מידע ממשלתיים כדי להוציא מידע פרטי אישי ורגיש על מועמדים
8. אל תתנו למועמד את הזכות לעיין בדוח בדיקת רקע ולתקן טעויות בו לפני שאתם תתבוננו בו
9. אל תתנו למועמד את הזכות לעיין בדוח בדיקת רקע גם אחרי שקיבלתם החלטה על בסיס הדוח (קבלה או אי קבלה, גובה שכר, דרגה וכיו"ב)
10. אל תוודאו שנעשה הכל כדי שהדוח יהיה אובייקטיבי, ללא טעויות ונקי מפרטים שאסור לכם לשקול במערכת השיקולים לקבלה או אי קבלה לתפקיד (מצב משפחתי, נטייה מינית, דת, מצב פיננסי, רקע פלילי, ועוד) או נתונים פרטיים או אישיים נוספים אשר עלולים לפגוע בשמו הטוב או להביכו באופן לא סביר

בכתבה זו נתנו טיפים של עשה ואל תעשה כיצד לא להגיע למצב של תביעות ייצוגיות בנושא של בדיקות רקע - או באופן יותר ציני: "טיפים" להגדלת חשיפה לתביעה ייצוגית, בתקווה שאלו שחושבים לעשות בדיקות רקע ימנעו מביצוע טיפים אלה, מעבר לפתרון הכי ברור (ובעינינו הכי ראוי והכי מכבד) שלא לבצע בדיקות רקע ומעקבים כנגד מועמדים ועובדים כלל. נציין שחלק מהטיפים (כמו דרישה לקבלת כרטיס אשראי או שקילת רקע פלילי) שכדאי להימנע מהם, הם לא רק שלא תגדילו את הסיכוי לקבל תביעה ייצוגית, אלא גם שלא תגדילו את הסיכוי לקבל כתב אישום פלילי. 

===

הכתבה מייצגת את דעתנו האישית ועל סמך מיטב ידיעתנו ואין בה משום ייעוץ משפטי, יעוץ ארגוני או ייעוץ קריירה. אנו מקווים שיכתבו כתבות על נושא חשוב זה על ידי אנשים נוספים וכן שכתבה זו תיתן השראה לבדיקה יותר עמוקה של הנושא הזה ונושאים קרובים - אם על ידי עיתונאים חוקרים, הרשות להגנת הפרטיות , מחוקקים ושופטים, סמנכ"לי משאבי אנוש, חוקרים של המשטרה, ו/או של מחלקת פשעי סייבר, ואם על ידי אחת העמותות האמונות על הגנת הפרטיות בכלל ושל עובדים בפרט. בכל מקרה, נשמח לקבל תגובות והצעות לשיפור. תודה מראש על ההתייחסות ועל הקריאה.