התביעה נגד מנכ"ל איקאה צרפת - לקחים לגבי ביצוע מעקב ובדיקות רקע למועמדים ועובדים

בכתבה זו נדון בתביעה כנגד איקאה צרפת ומה ניתן ללמוד ממנה לגבי ההשלכות של ביצוע מעקבים ובדיקות רקע למועמדים ועובדים. על פי כתב האישום נגד איקאה, התביעה ביקשה להטיל על איקאה צרפת קנס של שני מיליון יורו, בנוסף למספר קנסות פרטניים לחלק מהמעורבים בפרשה, ולהטיל מאסר בפועל לשנה לפחות ועוד שתי שנים על תנאי על שני בכירים בחברה ועל החוקר הפרטי. 

הקדמה

לפני שנרד לפרטי התביעה ומה אפשר ללמוד ממנה, נציין שבכתבה הקודמת "דיסקרטיות מובטחת?! עובדי הייטק הישמרו!" דנו בשימוש בבדיקות רקע במגזר ההייטק, כנגד מועמדים ואף כנגד עובדים, אם באמצעות החברות עצמם, ואם ע"י חוקרים פרטיים או חברות בדיקות רקע. מעבר לחטטנות, לחוסר אתיות וחוקיות של בדיקות אלה בישראל, דיברנו על כך שאנו סבורים שהפגיעה בפרטיות הכרוכה בבדיקות אלה היא כמעט תמיד לא מוצדקת. המלצנו להימנע מלהגיש מועמדות או לעבוד בחברות אשר עושות בדיקות רקע, גם אם הן עושות זאת בשקיפות מלאה ולא מאחורי הגב של המועמדים. אולם, מאחר וכאמור הכתבה הקודמת התמקדה בבדיקות רקע במגזר ההיי טק, בו השימוש באמצעי קיצוני זה נדיר ביותר, זה לא תמיד כך לגבי מגזרים אחרים כמו במגזר הביטחוני, עובדי בריאות ובמשרד החינוך. בנוסף, כוח ההשפעה של העובדים הוא חלש יותר ולא תמיד הם יכולים להימנע מלעבוד במקום שמחייב אותם לעשות בדיקות רקע, למרות הפגיעה הקשה של בדיקות אלה במועמד או העובד והרגישות הרבה שלהן. אולי בשל כך, ישנו מספר גדול של תביעות (אזרחיות ופליליות) שמוגשות כנגד חברות שעושות בדיקות רקע לעובדים / מועמדים שלהם, או כנגד חברות רקע או חוקרים פרטיים, וחלקם אף "עושים כותרות" בעיתונים בארץ ובעולם, בפרט כאשר אלו לא פועלות על פי חוק ו/או לא עושות הכל כדי למזער את הנזק במועמד והפגיעה בפרטיות ו/או לא עשו הכל כדי למזער את הטעויות שבדוחות אלה. לפיכך, ועל פי בקשתכם, אנו נסקור מספר תביעות (רגילות, ייצוגיות, פליליות) כנגד אלו שעושים או עשו בדיקות רקע כנגד מועמדים / עובדים. אנו מקווים שהעוסקים בבדיקות רקע אלו ילמדו מהטעויות של החברות או האנשים הנתבעים ולא יחזרו על אותן טעויות, בין אם בשוגג או בזדון, גם מהסיבה הפשוטה שהם לא רוצים להסתכן להיכנס למאסר או לשלם קנס כספי גדול, שלא לדבר על הפגיעה במוניטין של החברה כתוצאה מהחשיפה הגבוהה של תביעות אלה. 

התביעה כנגד מנכ"ל איקאה-צרפת, מנהל הסיכונים בחברה, וגורמים נוספים

בכתב האישום נגד איקאה צרפת, בכירים באיקאה הואשמו שעקבו וביצעו בדיקות רקע למאות מועמדים ועובדים באמצעות חוקרים פרטיים: הם ביצעו בדיקות רקע ומעקבים על לוחיות הרישוי של העובדים, לגבי אורח החיים שלהם, חשבונות הבנק האישיים של העובדים ובמיוחד לגבי עברם הפלילי. התביעה ביקשה שלוש שנות מאסר, שתיים מהן על תנאי ואחת בפועל כנגד המנכ"ל לשעבר של איקאה צרפת וכנגד מנהל סיכונים לשעבר של איקאה צרפת. כמה מנהלי חנויות ועובדים במשאבי אנוש וכן חוקרים פרטיים ושוטרים היו בין אלו תחת חקירה. 

עפ"י התביעה, המנהלים ביצעו בדיקות רקע למועמדים ועובדים, ואספו מידע על חייהם האישיים ומידע חסוי מתיקים פליליים של מאות עובדים ומועמדים לעבודה. העונש על חלק מהאישומים הוא עד 10 שנות מאסר!

עורך הדין של איקאה, עמנואל דאוד, טען כי מאחורי הפרת הפרטיות עמד אדם אחד בלבד, ז'אן פרנסואה פריז, ראש היחידה לניהול סיכונים של איקאה צרפת. אולם, לפי ראש היחידה לניהול סיכונים, מנהלי איקאה צרפת היו מודעים ואף תמכו בפעילות. מיילים וקבלות הראו שמי שביצע חלק ניכר מעבודת הרגליים היה איש צבא לשעבר אשר ניהל סוכנות חקירות משלו. כמו כן, מנהלים באיקאה יצר קשרים עם מקורות במשטרה כדי לקבל מידע ממאגרים ממשלתיים על מועמדים לעבודה, כולל רישומים על שימוש בסמים, גניבה ועבירות נוספות, וזאת ללא קבלת הסכמת המועמדים! 

בסופו של דבר, בית המשפט פסק כנגד איקאה קנס בגובה מיליון יורו, ובנוסף שתי שנות מאסר על תנאי כנגד המנכ"ל וקנסות כספיים כנגד בכירים נוספים המעורבים בפרשה.

מה ניתן ללמוד מהתביעה כנגד איקאה צרפת?

מנכ"ל החברה: בין אם המנכ"ל היה מודע לבדיקות רקע ומעקבים לא חוקיים אלה כנגד מועמדים ועובדים בחברה, אשר נעשו ללא ידיעת המועמדים והעובדים, האחריות מוטלת עליו בכל מקרה. הוא לא יכול היה להתחמק מאחריות בטענה שלא היה מודע לכך. על המנכ"ל לוודא שהתרבות בחברה, הערכים והנהלים הם כאלה, שלא יעלה על הדעת שגורמים בחברה יחשבו שהם יכולים לבצע סוג כזה של פעילות, שאף אחד כמובן הוא לא "מעל לחוק" ושהחברה מעבר לזה מנהלת את עצמה הרבה מעבר לדרישות המינימום שבחוק: החברה מתנהלת בצורה אתית ושקופה תוך כבוד הדדדי למועמדים ולעובדים, ואם מישהו מהחברה (למשל עובד/ת כ"א) חושש שנעשו פעולות לא חוקיות או לא אתיות יש לו "קו חם" שבו הוא או היא יכולים לדווח על כך, ללא חשש מהתנקמות / התנכלות של מישהו בארגון. כך אפשר להימנע מהמצב החמור באיקאה צרפת, בו לא הייתה מעידה חד פעמית אלא פעולות לא חוקיות ולא מוסריות שנמשכו על פני שנים כנגד מאות מועמדים ועובדים. דבר נוסף שכדאי לשים לב וללמוד ממנו: גם אם את "העובדה השחורה" עשה גורם חיצוני לחברה כמו חוקר פרטי או משרד חקירות, בסופו של דבר כל המעורבים נמצאו אשמים, בין אם הם ביצעו בעצמם את המעקבים או באמצעות גורם מחוץ לחברה.

מנהל הסיכונים בחברה: מנהל סיכונים בחברה אחראי על כל ההיבטים המתייחסים לניהול סיכונים בארגון, כולל תהליכים, היערכות והתאמה לאסטרטגיית הארגון. ניהול סיכונים מטרתו לאתר סיכונים לארגון, הערכת עוצמת הנזק ותעדוף הטיפול בהם, הגדרת השיפור הנדרש וההשקעה הנדרשת לשיפור ובקרה על ביצוע פעילויות השיפור. אם מנהל הסיכונים בחברה קבע שמועמדים ועובדים של החברה מהווים סיכון לחברה, ועל מנת ל"נהל את הסיכון" הזה ולמזערו יש לבצע בדיקות רקע ומעקבים כנגד מועמדים ועובדים כפי שעשו, ללא ידיעתם, הרי שאין ספק בסופו של דבר, הפעולה הזאת לצמצום סיכון זה , היא זו שגרמה הכי הרבה נזק, לחברה, למנהלים הבכירים בחברה, למוניטין של החברה והנזק הכספי הנלווה (בין אם בעלויות עורכי דין ובין אם תשלום הקנס של מיליון יורו). אילו החברה הייתה פשוט נותנת אמון בעובדים ובמועמדים ומתנהלת בצורה שקופה, מוסרית ואתית הרי שמצבה היה הרבה יותר טוב. אם מתגלה שאכן עובד אחד מעל באמון של החברה, ניתן לטפל במקרה לגופו, ולא לפגוע בפרטיות של קבוצה גדולה של אנשים שלא עשו שום דבר רע, רק ליתר ביטחון כדי "למזער סיכון".

גורמים במשאבי אנוש ואנשים נוספים בארגון שהיו מודעים לפעילות הבלתי מוסרית: כמו בצבא ואף יותר מכך, במקומות עבודה אנו צריכים להקשיב למצפון שלנו, ולא לבצע משהו שצורם לנו מבחינה מוסרית כמו "פקודה בלתי חוקית בעליל". אילו אותם גורמים במשאבי אנוש ובמחלקות אחרות שהרגישו כך היו מתריעים על כך ו"שורקים במשרוקית", הרי שלא הייתה מתגלה פרשה של שנים עם פגיעה קשה בפרטיות של מאות קורבנות, אלא הנהלת איקאה הייתה עוצרת התנהלות לא מוסרית ולא חוקית זו בעודה באיבה. 

לסיכום

זו כתבה ראשונה בסדרה זו לגבי ריבוי תביעות כנגד חברות המבצעות בדיקות רקע ומעקבים למועמדים ועובדים במגזר ההייטק ומחוץ לו. בכתבות הבאות נסקור תביעות נוספות על רקע זה. במקרה של איקאה צרפת הדבר החמור ביותר בעינינו היה שהם ביצעו את בדיקות רקע והמעקבים ללא ידיעת המועמדים או העובדים ו"מאחורי גבם" וכן שהם השתמשו בחוקרים פרטיים ושוטרים כדי להוציא מידע אישי וחסוי ממאגרים ובאופן בלתי חוקי. בתביעות הבאות, אנו נראה שגם אם בדיקות רקע הן כאלה שהמועמד או העובד מודע להן ואף נתן את הסכמתו לכך וגם אם החברה או גורמים מטעמה (חוקרים פרטיים, חברות בדיקות רקע) לא חדרו בצורה לא חוקית למאגרי מידע חסויים, עדיין ישנם אלפי מקרים מידי שנה אשר בהם הוגשו תביעות (רגילות וייצוגיות) בסכומים של מיליוני שקלים. אנו נסקור את הטעויות של החברות הללו שהביאו עליהם את התביעות הללו ואיך אפשר להימנע מכך, מעבר לפתרון הכי ברור (ובעינינו הכי ראוי והכי מכבד) שלא לבצע בדיקות רקע ומעקבים כנגד מועמדים ועובדים כלל. בינתיים שיתפנו בעשרה טיפים בכתבה קצרה יותר: בדיקות רקע למועמדים - עשה ואל תעשה - מוזמנים לקרוא אותה גם. כמו תמיד נשמח לתגובות, הצעות והערות - תודה רבה!

===

הכתבה מייצגת את דעתנו האישית ועל סמך מיטב ידיעתנו ואין בה משום ייעוץ משפטי, יעוץ ארגוני או ייעוץ קריירה. אנו מקווים שיכתבו כתבות על נושא חשוב זה על ידי אנשים נוספים וכן שכתבה זו תיתן השראה לבדיקה יותר עמוקה של הנושא הזה ונושאים קרובים - אם על ידי עיתונאים חוקרים, הרשות להגנת הפרטיות , מחוקקים ושופטים, סמנכ"לי משאבי אנוש, חוקרים של המשטרה, ו/או של מחלקת פשעי סייבר, ואם על ידי אחת העמותות האמונות על הגנת הפרטיות בכלל ושל עובדים בפרט. בכל מקרה, נשמח לקבל תגובות והצעות לשיפור. תודה מראש על ההתייחסות ועל הקריאה.