דיסקרטיות מובטחת? עובדי הייטק הישמרו!

 בשל התחרות הקשה על הגיוס טאלנטים, אנשי הייטק רבים מקבלים הודעות בלינקדאין במטרה "לצוד" אותם לחברות אחרות, תוך הבטחה שאין להם מה להפסיד ושדיסקרטיות מובטחת.  כלומר, אף אחד לא ידע שהם פוזלים לחברה אחרת. האמנם? בכתבה זו נראה שאין הדבר כך לגבי כל החברות וישנן חברות אשר מפרות את חובת האמון והפרטיות כלפי מועמדים אלה ובחוסר שקיפות ובחוסר תום לב, משתמשות "מאחורי גבם" באמצעים לא אתיים וייתכן שאף לא חוקיים כדי "לקצר תהליכים" על מנת לתהות על קנקנם של מועמדים בלי להרתיעם כדי לא "לפספס" אותם. בואו נראה מהם אמצעים אלה, הנזק הרב שהם יכולים לעשות לך ולקריירה שלך, ומה אפשר לעשות כדי להימנע להיות הקורבן הבא.

דנה מ. (שם בדוי), סמנכ"לית פיתוח בחברת הייטק במרכז, קיבלה הודעה דרך לינקדאין שניסתה לעניין אותה במשרה דומה בחברת הייטק פרטית בגודל בינוני. זאת לא הפעם הראשונה שדנה מקבלת הודעות מסוג זה דרך לינקדאין. בשנים האחרונות היא תמידה ענתה שהיא שבעת רצון במקום עבודתה ולא מחפשת הזדמנויות אחרות. היא מאוד מרוצה מהחברה ומהתפקיד ולא רוצה להתפתות סתם להצעות אחרות. בנוסף, היא גם חששה שאם תחפש משרה אחרת הדבר עלול לדלוף ולהגיע לחברה דבר שעשוי לפגוע במעמדה ותדמיתה בחברה וליצור רושם שהיא "לא נאמנה" לחברה. עם זאת, הפעם נוסח הפנייה ואופיה גרם לה לחשוב שנית. לפי המגייסת, חבר צוות שלה בחברה שעבדה לפני כ 10 שנים המליץ עליה, וגם התחום הטכנולוגי של החברה הוא שונה ומעניין, תחום שדנה רצתה להתפתח אליו. דנה כבר עבדה קרוב ל-5 שנים בחברה וחשבה שזה עשוי להיות תזמון טוב לעשות שינוי, מה עוד שהמגייסת חזרה והדגישה שאין לה מה להפסיד, התהליך יהיה מאוד זריז, והם בטוחים שהם יהיו יכולים להציע לה חבילת שכר טובה בהרבה מהמקום הנוכחי, וכמובן דיסקרטיות מובטחת - אף אחד במקום העבודה הנוכחי שלה או מהנטוורק של דנה לא ידע שהיא פוזלת להזדמנות אחרת. בעקבות זאת דנה עדכנה את קורות חייה בכך שהוסיפה את המשרה הנוכחית שלה והחלה בתהליך. היא עברה ראיון מקצועי עם סמנכ"ל פיתוח היוצא, ריאיון כ"א, וכן ריאיון עם המנכ"ל ופגישה עם ההנהלה של החברה, וכן דנו איתה בפרטי חבילת השכר. בסך הכל דנה הייתה מרוצה מהתהליך וזריזותו וכן התרשמה מאוד מהחברה, הטכנולוגיה, המנכ"ל ומשאר חברי ההנהלה. עם זאת, קיבלה את הרושם שתרבות הפנאי-עבודה בחברה לא עולה בקנה אחד עם סדר העדיפויות שלה. היא התלבטה אם לעלות נקודה חשובה זו או פשוט לוותר על ההזדמנות, וזאת בעקבות זאת שהמנכ"ל ושאר חברי ההנהלה והדירקטוריון כולם גברים ואולי פחות פתוחים לנושא זה. לבסוף, הסתפקה בלעדכן אותם שעד כה הכל נשמע מאוד מלהיב, אך עדיין היא לא בטוחה שהיא רוצה לעשות את השינוי בשלב זה.  השלב האחרון היה להיפגש עם יו"ר הדירקטוריון של החברה כשבוע אחר כך. דנה החליטה בכל זאת להגיע לפגישה  - ועל סמך התרשמות מהפגישה -  לשקול את מכלול השיקולים של בעד ונגד לפני שתקבל החלטה. הפגישה הייתה בבית קפה והיא ציפתה שהפגישה תהיה של היכרות הדדית ושהיו"ר ינסה כמה שיותר "למכור" לה את החברה והתפקיד כדי לנסות לשכנע אותה לבוא לחברה שכן ידע שהיא עדיין מתלבטת. אולם, מהרגע הראשון הרגישה באי נוחות. למרות שיו"ר הדירקטוריון לא קרא לה "מיידלה" או צבט בישבנה, היא הרגישה שהוא מתייחס אליה יותר כאל "אישה" והרבה פחות כאל אשת מקצוע, משהו שכבר שנים רבות לא הרגישה ככה בקונטקסטים מקצועיים. אחר כך, כשהחל הראיון, הוא התנהל בצורה לא סטנדרטית, והיה דומה יותר ל"חקירה" בה הוא ביקש לעבור איתה באריכות משרה משרה החל מהתפקיד הראשון (שכלל לא היה רלוונטי לתפקיד הנוכחי והיה לפני יותר מ 20 שנה) וחקר ונבר לגבי מדוע עזבה את החברה. דנה קיבלה את התחושה שהוא איכשהו ידע שהיא נחשפה בחברה זו לחוויה שהייתה מאוד קשה עבורה של "Me Too" וניסה לדלות ממנה פרטים על כך. פרטים שהם לגמרי אישיים, כואבים וחסויים. מאותו רגע דנה החליטה שהיא כמובן לא מתקרבת לחברה והמשיכה מתוך נימוס ב"ראיון" תוך שהיא חושבת איך להפסיק את הפגישה מבלי להעליב אף אחד. אחרי כמה דקות נוספות של "חקירה" מסוג זה (שגם היה נראה שהיה ליו"ר ידע מוקדם עליה, הרבה מעבר לכתוב בלינקדאין או בקו"ח), דנה הודיע ליו"ר הדירקטוריון שלמרות שהיא מאוד התרשמה מהחברה, מהטכנולוגיה, מהמנכ"ל ומשאר חברי ההנהלה, כבר היום בבוקר היא די החליטה שמטעמים אישיים אין היא רוצה לשנות מקום עבודה, בפרט בשל העומס הכבד הכרוך בללמוד תחום חדש וכיו"ב ואולי בעתיד הם יפגשו. 

כל "החוויה" הזאת גרמה לדנה להעריך את מקום עבודתה הנוכחי עוד יותר, והיא הרגישה שהיא ממש ניצלה מלעשות טעות איומה - ממש dodged the bullet. אולם מהר מאוד היא גילתה שייתכן שזה לא המצב כלל: עוד באותו יום וגם למחרת, התקשרו אליה שני אנשים שעבדו אתה מהעבר, כדי לדרוש בשלומה ואם היא מרוצה ממקום עבודתה הנוכחי וכיו"ב - בלי שהיו צריכים כל עזרה ממנה, ואז נזכרה שגם לפני כמה ימים קולגה אחר התקשר אליה גם כך ללא סיבה. זה היה מאוד משונה התזמון, למרות שחיבבה את שלושתם ושמחה לשמוע מהם, הם לא דיברו אחד עם השני כבר מספר שנים. היא כמובן תמיד שמחה לעזור לנטוורק שלה - אך כאן באמת הם רק התקשרו לדרוש בשלומה מבלי שום action item מצידה - דבר שלא היה מדליק לה נורה אדומה אילו לא קרה כל כך בסמיכות לתהליך הגיוס ושלושה אנשים בו זמנית. בנוסף, היא שמה לב לפעילות מאוד לא שגרתית בלינקדאין. היא החלה לקבל התראות מלינקדאין, שאנשים רבים שעבדו איתה בעבר מתבוננים בפרופיל שלה בלינקדאין (כולל אפילו מעט אנשים שהיו "יריבים מקצועיים" - שהיו בזמנו ממורמרים שהיא קיבלה את הקידום המיוחל לפניהם וכיו"ב), וזאת למרות שהעדכון האחרון שלה בפרופיל היה לפני יותר משנה. אם לא די בכך, היא שמה לב שבימים האחרונים קיבלה באופן חריג מספר רב של טלפונים והודעות SMS שהטלפון שלה סיווג אותה כספאם, ואף כרמאויות או כהונאת מידע, ושבדיעבד היא אף נפלה בפח באחת מההונאות הללו ומסרה בתמימותה את פרטי כרטיס האשראי שלה ופרטים אישיים נוספים. 

באותו שבוע דנה נפגשה לקפה עם אחת החברות שלה וסיפרה לה כל זאת. חברתה שעובדת בכ"א אמרה לה שזה באמת מאוד משונה ושייתכן שהחברה אליה הייתה מועמדת הפעילה כנגדה בדיקת רקע מאחורי גבה (!). היא הוסיפה שאמנם לדעתה זה לא מוסרי או אתי ושספק אם זה בכלל חוקי, אך אכן יש מעט חברות שעושות כך. עוד הוסיפה, שהיא חושבת שזה בוודאי פלילי אם הם השתמשו בכרטיס אשראי שלה כדי לחדור למאגרי מידע ממשלתיים, חברות פנסיה / ביטוח תוך שימוש בפרטי כרטיס אשראי ופרטים נוספים כדי לגנוב את זהותה, כדי להתחקות אחר פרטים אישיים לגביה לגבי עברה התעסוקתי דרך מאגרים אלה. היא הסבירה שחלק מהחברות מבצעות בעצמן את בדיקות הרקע, חלק משתמשות בחוקרים פרטיים או משרדי חקירות, וחלק משתמשות בחברות שעושות בדיקות רקע. היא ציינה מספר חברות שעושות בדיקות רקע או בדיקות באקגראונד למועמדים לעבודה ולעובדים: חלקן לא מעזות לערוך בדיקת רקע ללא הסכמה בכתב של המועמד עצמו לויתור על פרטיותו תוך ציון בדיוק אילו פרטים הן יבדקו, זהות החברה שעורכת את הבדיקה, והאפשרות של המועמד לעיין בדוח שהפיקו על מנת לעמוד על אי דיוקים או טעויות שנעשו בדוח. מאידך, ישנן חברות שעושות בדיקות רקע ללא ידיעת המועמדים או עובדי החברה תוך שהן מבטיחות לחברות המגייסות או למעסיקים שבאמצעות חוקרים מומחים יחשפו פרטים אישיים על המועמדים, והמועמדים לעולם לא ידעו על כך. חלקן אף משתמשות באמצעים מהתחום "הבטחוני" כדי לבצע את החקירות המעמיקות הללו של הקורבנות או ה"מטרות" שלהן. למועמדים אין כל דרך להתגונן מפני הדברים השליליים הכתובים בדוח או לתקן אי דיוקים  - בין אם בשוגג ובין אם במזיד, כדי לצייר תמונה שלילית על פי דרישת ה"לקוח". חלק מחברות רקע אלה אף מתגאות שהן יכולות לחשוף מידע פרטי וחסוי על מועמדים אשר אילו החברה המגייסת הייתה מנסה לחשוף את אותו מידע, זה היה עבורן בלתי חוקי ואף עבירה פלילית עם מאסר! חלקן אף לא מסתפקות בחקירה וחשיפה של פרטים אישיים של המועמדים עצמם, אלא גם של בני משפחתם!!

דנה הזדעזעה לשמוע זאת, והרגישה שנחשפה לה מציאות שחורה שהיא כלל לא הייתה מודעת לה. לאחר מכן, דנה התקשרה לחברה אחרת שלה שעובדת בחברת השמה, וסיפרה לה על המקרה. חברתה אמרה לה שחבל שלא התייעצה איתה לפני שהגישה מועמדות, וסיפרה לה שלחברה המסוימת אליה התראיינה יש "מוניטין" שהם לא מגייסים נשים לתפקידים בכירים: למרות שהם קיבלו במשך השנים פעמים רבות קורות חיים מרשימים של מועמדות (ולא רק מועמדים) הם בסוף תמיד מגייסים רק גברים, וייתכן שזה לא מקרי שכל חברי ההנהלה והדירקטוריון של החברה מורכב מגברים בלבד. היא אמרה גם שאולי יו"ר החברה דובק בגישה של "אולד סקול" ופשוט לא מוכן להכניס אישה להנהלה, וכל פעם שהמנכ"ל מביא מועמדת ראויה, היו"ר רואה בתפקידו למצוא דופי בה ואולי הוא נעזר בחברת בדיקת רקע לייצר דוח "שלילי" על המועמדת כדי לגבות את דעתו (כי הרי הוא לא יכול להגיד להנהלה שהוא פשוט לא מוכן לגייס נשים - זה יהיה לא חוקי) - "תקרת זכוכית" של ממש. עוד ציינה שלא מזמן התפרסמו ידיעות על חקירה פלילית של המשטרה ביחד עם הרשות להגנת הפרטיות כנגד חוקרים פרטיים בחשד שאלה ישתמשו באמצעים לא חוקיים כדי לחדור למאגרי מידע על מנת ליצור "דוחות" על הקורבנות שלהם וייתכן שיש קשר בין מה שעברה לחקירה פלילית זו.

דנה נחרדה לשמוע כל זאת, הנושא של זכויות עובדים, כולל זכויות המועמדים שהיא ראיינה בעבר בעצמה ועובדיה תמיד היו בראש בעיניה, וכך גם הזכות שלהם לכבוד ולפרטיות. זה מחריד בעיניה שישנן חברות שעושות בחוסר שקיפות ובחוסר תום לב, מאחורי הגב של מועמדים "בדיקות רקע". עם זאת, קשה היה להאמין שזה המצב אצל החברה שהתראיינה וחברתה פשוט "קופצת" למסקנות. הרי ישנו מספר רב של חברות בהן כל ההנהלה וכל חברי הדירקטריון הם גברים וכמעט תמיד זה פשוט כי באמת ובתמים קשה למצוא נשים בכירות לאייש משרות אלה ולא בגלל שום הפליה. עם זאת, היא החלה לעבור על המידע באינטרנט על נושא זה באנגלית ובעברית ועל אתרי החברות אשר עושות בדיקות רקע על עובדים. פתאום, ולמרבה חלחלתה, היא גילתה ששם החברה אליה התראיינה מופיע כאחד הלקוחות של אחת החברות שעושות בדיקות רקע ללא ידיעת המועמדים! (נציין שמאז הוסר השם של החברה מאתר חברת הרקע הזאת). למרות שזאת לא הייתה הוכחה חד משמעית שגם היא הייתה קורבן של אותה חברה, או שחברת רקע זו, בנוסף על חדירה לפרטיות באמצעים לא פליליים, אף השתמשה בכרטיס האשראי שלה כדי לגנוב את זהותה ולחדור למאגרים שונים כדי לדלות פרטים עליה, היו פה יותר מדי צירופי מקרים שהכניסו את דנה לטלטלה ולחרדה של ממש. גם אם לא השתמשו בכרטיס האשראי שלה בצורה פלילית, עצם העובדה שייתכן שמישהו עושה עליה בדיקת רקע מעמיקה  במטרה למצוא "פגמים" בה ובקו"ח עוררו בה צמרמורת. זה לא שהיה לה מה להסתיר. היא השקיעה מאמצים רבים החל בלימודיה בטכניון, והמשך בפיתוח הקריירה, בה השקיעה את רוב זמנה, והייתה גאה מאוד במה שהצליחה להשיג עד כה וקורות החיים המרשימים שלה העידו על כך. בנוסף, היא בנתה עם השנים נטוורק של חברות וחברים מקצועיים, מנהלים, קולגות חברי צוות ושותפים לשעבר, שידעה שהם תמיד יוכלו לסמוך אחד אל השני והיא תוכל לבקש עזרה מהם בכל פעם שתרצה. עם זאת, עצם המחשבה שאפילו שבסיכוי של 1% מישהו נבר וחפר בחייה הפרטיים (ואולי אף של בני משפחתה!) - המקצועיים והאישיים, במטרה לייצר דוח שמציף דברים שליליים אצלה (שקריים או אמיתיים) הכניס אותה לחרדה של ממש. כמו נשות קריירה רבות, לדנה לא היה אין סוף ביטחון עצמי והרבה פעמים היא הייתה ביקורתית כלפי עצמה ומטילה ספק ביכולתיה, הרבה יותר מהסובבים אותה (מה שרק גרם לה לעבוד קשה יותר ולהצליח יותר). היא התחילה לדמיין שכל טעות או כישלון קטן במהלך הקריירה שלה (שמהם היא למדה רבות והביאו אותה למנהלת המוצלחת שהיא היום), יקבלו זרקור לא פרופורציונלי תוך עיוות פרטים או תיאור חד צדדי של המקרה –  ללא כל אפשרות שלה להתגונן. היא חששה גם, שהמקרה הכואב שקרה לה לפני יותר מ 20 שנה של MeTo אשר לגביו יש חיסיון, ייחשף עכשיו ויופץ בנטוורק שלה. למרות שנשים רבות בחרו לחשוף מיוזמתן את המקרים הכואבים שלהן, דנה היא אדם מאוד פרטי, המקרה שלה קרה לפני יותר מ 20 שנה והיא השלימה איתו ושמה אותו בצד. היא בוודאי לא רוצה שהקולגות שלה או מעסיקים עתידיים יחשבו עליה בקונטקסט הזה, דבר שמאוד יביך ויפגע בה. בנוסף, היא כמובן לא רוצה שאיכשהו יגיע לחברה שבה היא עובדת היום שהיא התראיינה לתפקיד אחר - הסיבה היחידה שהתחילה בתהליך היא כי נאמר לה שדיסקרטיות מובטחת. ברור כמובן לנו, שהחרדות של דנה מוצדקים לגמרי, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד כבוד אדם וחירותו אמורים להגן עליה מהתנהלות כזאת, שלא לדבר על חוקים נוספים. אילו דנה הייתה יודעת שהחברה אליה התראיינה מעסיקה "חברת חקירות" או "חוקרים פרטיים" או חברת "בדיקות רקע" על מנת לבצע בדיקת רקע עליה, הרי ברור במיליון אחוזים שלא הייתה מתחילה כל תהליך עם החברה!  זה לא ברור לנו כיצד יש קיום במדינת ישראל לחברות רקע אלה, החושפות פרטים על העבר התעסוקתי והאישי של המועמדים ובמקרים מסוימים אף בני משפחתם וכל זאת אף ללא ידיעתם?! (וייתכן אף תוך שימוש בטכניקות שמשתמשים בהם במגזר הביטחוני ואולי אפילו באמצעים פליליים כמו שימוש בטכניקות של הונאה כדי להוציא פרטים אלה מאנשים או מאגרי מידע). להערכתנו, אם זה לא חוקי באירופה ובארה"ב לעשות בדיקות רקע על מועמד ללא ידיעתו והסכמתו המפורשת המיודעת בכתב, הרי שקל וחומר זה אמור להיות לא חוקי בישראל, בה הזכויות לכבוד ולפרטיות קיבלו מעמד של חוק יסוד. 

מה המניעים של חברות אלה?

ייתכן שהמניע הוא "רק" הרצון "לעמוד על קנקנו" של המועמד מבלי שהוא יידע על החקירה "מאחורי גבו" כדי לא להרתיע אותו. בתהליך רגיל של ריאיון הכולל מספר ראיונות מקצועיים, ראיון כ"א, בדיקת ממליצים, משימה / בחינה לביצוע ואם צריך אף שליחה למבחן מיון כמו במכון פילת (כמו בתחילת הקריירה) - החברה מקבלת תמונה ברורה על המועמד ואין כל צורך לבצע בדיקות נוספות "מאחורי הגב" של המועמד. אולם תהליך זה ארוך ועשוי לגרום להרתעה או פספוס של מועמד אשר יעדיף לתת תשובה חיובית להצעה אחרת שכבר קיבל, מאשר להמשיך בתהליך ארוך מרובה שלבים בחברה אחרת. מובן שאילו מועמד זה ידע שהחברה מבצעת עליו חקירה בעזרת חוקרים פרטיים מאחורי גבו היה מזדעזע ומסיר את המועמדות שלו - אבל כאן יש את ההבטחה של חברות הרקע שהמועמד לעולם לא ידע על כך.  מסיבה זו בדיוק אנו חושבים שבדיקות רקע מסוג זה הן בלתי חוקיות בארץ כמו שהן לא חוקיות בארה"ב ובאירופה. על פי בדיקה שערכנו, חייבים לקבל את ההסכמה מדעת בכתב של מועמדים בה יש ויתור מפורש על הזכות שלהם לפרטיות תוך שהם יודעים אילו פרטים יבדקו, מי יבצע את הבדיקה, באילו אמצעים וכן יקבלו את הדוח לעיונם כדי לעמוד על "אי הדיוקים" שבו. 

מעבר לחוקיות או לא חוקיות, אנחנו חושבים שחברה שמתנהלת ככה ומבצעת בחוסר שקיפות ובחוסר תום לב בדיקת רקע מאחורי הגב של מועמד, מתנהלת בצורה לא אתית, לא מוסרית ושפלה, וצריך לעשות הכול כדי למגר תופעה זו. אולם, אם לא די בכך, ייתכן שהמניעים של חלק מאותם חברות חמורים אף יותר:

במקרה של דנה, נראה (לכאורה) שהמוטיבציה הייתה הרתיעה מפני גיוס נשים לתפקידי הנהלה. באותו אופן, בחברה אחרת המניע יכול הפליה על רקע אחר: להיות הרתיעה מלגייס אדם שהוא הומוסקסואל (גלוי או בארון). מניעים פסולים אחרים יכולים להיות הרצון שלא לגייס אדם שיש לו רקע פלילי (שימו לב: ייתכן וזה נראה לכם בדיקה של משהו "לגיטימי", אך למעט מקרים חריגים הקבועים בחוק, החוק קבע שזה לא חוקי לבדוק במאגרים אם למישהו יש רקע פלילי, בדיוק מהסיבה שאדם זה כבר ריצה את עונשו, ואנו כחברה רוצים בשילובו המהיר בשוק העבודה כדי שיוכל להתפרנס בכבוד ולא יאלץ לחזור לחיים של פשע), אדם מבוגר, אדם שיש לו קרוב משפחה שמכור להימורים או הרצון שלא לגייס אישה בהריון או שמתכוונת להיכנס להריון בשנתיים הקרובות (למשל); לא לגייס עובד שהיה "חושף שחיתות" או whistleblower בחברה קודמת וחשף עבירות פליליות חמורות של סמנכ"ל הכספים (למשל), אישה שהייתה קורבן סביב MeTo או עובד שיש לו בת עם ADHD , עובד שהחלים לא מזמן ממחלת הסרטן או עובדת שהאמא שלה חולה במחלה ארוכה וקשה שדורשת את תמיכתה ועוד ועוד. למעשה, כל דבר שעשוי להעמיד מנכ"ל מטריד או חברה לא אתית ב"סיכון" מפני עובדים עם מודעות גבוהה לזכויותיהם או עם מוסר ואתיקה "גבוהים מידי", או כל עובד אשר עשוי להיות עסוק בעניינים מחוץ לעבודה יותר ממה שהחברה החליטה שהיא מוכנה לקבל (כמו אישה בהריון, עובד עם קרובי משפחה עם בעיות מיוחדות וכיו"ב) או שלא עומד בקנה מידה עם "ערכים" של אנשים בכירים בארגון (למשל: יו"ר הומופוב או מנכ"ל שוביניסט).  גם אם אתם לא עומדים באף אחת מהקטגוריות האלה, בוודאי שאתם לא רוצים להיחשף לבדיקה חודרנית כזאת עבורכם ועבור משפחתכם כדי להפריך זאת. אגב, לרבים מאיתנו, המניעים הללו נראים הזויים ולא סבירים, אך בפועל חלק מחברות הרקע משווקות את שירותיהן על ידי ציון חלק מהדוגמאות הללו (בין אם חשיפה של "פגם" במועמד עצמו, או חשיפה של "פגם" אצל אחד מבני משפחתו).

לא רק כנגד מועמדים - בדיקות רקע ומעקבים גם כנגד עובדים:

זאת ועוד: על פי המידע שקיבלנו נראה שיש מעסיקים שאף מפעילים בדיקות רקע כנגד עובדים לאחר שהתקבלו לעבודה! בין אם מיד עם קבלתם או לפני/אחרי קידום או ל"יתר ביטחון" בעקבות סכסוך עם מנהל או משאבי אנוש או לקראת סיום עבודה - שוב - כל זאת ללא ידיעת העובדים. חברות אלה "מחפשות" את העובדים ויוצרות "תיק" כנגד העובדים כך שאם ביום מן הימים הן ירצו לפטרם בצורה בלתי חוקית יוכלו להשתמש ב"ראיות" שאספו כגדם, אם כאמצעי סחיטה או כ"ראייה" בבית משפט. כך למשל הם יחפשו "שקרים" ו"סילופים" בקורות חיים: על פי אתרים של חלק מחברות הרקע הללו, רוב העובדים "משקרים" בקורות החיים שלהם!? איך זה יכול להיות אתם שואלים? על פי נסיוננו כמעט כל העובדים לוקים בבעיה ההפוכה - הם אינם מתגאים מספיק בהישגיהם בקו"ח והם בוודאי לא "מסלפים" או "משקרים" בקו"ח. הסבר אפשרי לכך יכול להיות שעובד שמציין בקו"ח רק את התפקיד האחרון שעשה בחברה במשך חמש שנים במקום שלושה תפקידים שונים יסווג כ"שקרן" או "סלפן" לפי חברות רקע אלה, למרות שזה דבר מקובל מאוד בהייטק ונועד במטרה שקו"ח יהיו על פני עמוד אחד או שניים לכל היותר. את הסיפור המעניין כיצד התקדם מתפקיד לתפקיד במהלך 5 שנים אלה עד קידומו לתפקיד האחרון אפשר להשאיר לריאיון עבודה. הרי ברור לחברה המגייסת שהוא לא קיבל מיד תפקיד סמנכ"ל כ"א מיד אחרי סיום תואר ראשון באוניברסיטה. דוגמה "לשקרים" נוספים יכול להיות עובדת שיצאה לחופשת לידה של מספר חודשים ולא ציינה זאת בקו"ח, או עובד שעדכן את הקו"ח במשרה האחרונה ולא טרח לעבור על המשרות הישנות ולעדכן גם אותן (וכך למשל החברה שבה עבד לפני 10 שנים היא כבר לא החברה הגדולה ביותר בתחום) וכיו"ב - שוב - פרטים לא חשובים שלא בגללם יזמינו או לא יזמינו אתכם לראיון עבודה וכמובן שהם לא נעשו בזדון או מתוך כוונה לרמות. ייתכן גם שנפלו טעויות בקו"ח שלכם שזה בסדר גמור גם ובוודאי לא הופך אתכם לשקרנים" או "סלפנים" או "לא אמינים". נציין שראינו שישנם טריגרים נוספים לעשות עליכם בדיקות רקע, מעבר להיותכם מועמדים לחברה, או מועמדים לקידום. כך למשל, טריגר נוסף לעשות עליכם "בדיקת רקע" לפי אחת החברות אם יתברר שעברתם מחברה אחת לחברה מתחרה במהלך הקריירה שלכם. כך למשל, אם עבדתם בחברת אנבידיה ואחר כך עברתם לחברת אינטל שהן חברות שבתחומים מסוימים מתחרות. למרות שמעברים אלה מאוד מקובלים בהייטק ובמגזרים אחרים, חלק מחברות רקע אלה טוענות שזה מעיד על כך שאתם "לא אמינים" עם סיכוי גבוה לגנוב מידע מחברה לחברה ולכן "כדאי" לחברה שלכם הנוכחית להקדים לפעול, ולהפעיל בדיקת רקע נגדכם. מזעזע? כן, לגמרי. וזה רק קצה הקרחון.

הערה: אחד הקוראים שלנו הסב את תשומת ליבנו בנושא זה לכתב האישום כנגד בכירים באיקאה אשר הואשמו שעקבו וביצעו בדיקות רקע למאות מועמדים ועובדים באמצעות חוקרים פרטיים: הם ביצעו בדיקות רקע ומעקבים על לוחיות הרישוי של העובדים, לגבי אורח החיים שלהם, חשבונות הבנק האישיים של העובדים ובמיוחד לגבי עברם הפלילי. התביעה ביקשה שלוש שנות מאסר, שתיים מהן על תנאי ואחת בפועל כנגד המנכ"ל לשעבר של איקאה צרפת וכנגד מנהל סיכונים לשעבר של איקאה צרפת. כמה מנהלי חנויות ועובדים במשאבי אנוש וכן חוקרים פרטיים ושוטרים היו בין אלו תחת חקירה. בית המפשט פסק כנגד איקאה קנס בגובה מיליון יורו, ובנוסף שתי שנות מאסר על תנאי כנגד המנכ"ל וקנסות כספיים כנגד בכירים נוספים המעורבים בפרשה. עוד על פרשה זו ומה ניתן ללמוד ממנה בכתבה: "התביעה נגד מנכ"ל איקאה צרפת - לקחים לגבי ביצוע בדיקות מעקב לעובדים ולמועמדים".

אז מה אפשר לעשות?

אז איך בכל זאת אפשר להיזהר מחברות אלה? הנה מספר טיפים על סמך נסיוננו ושיקול דעתינו: 

• לשקול היטב לפני שאתם מגישים מועמדות לחברות שמצהירות שהן עושות בדיקות רקע לעובדים או למועמדים (כמו למשל חברת אינטל וחברת מיקרו פוקוס), בפרט אם הן לא מבקשות הסכמה שלכם בכתב תוך שהן מפרטות בצורה מפורשת מה שם החברה שעושה את בדיקת הרקע עם קישור לאתר החברה, אילו בדיקות יעשו בדיוק ומהי מידת החשיפה והחדירה לפרטיות שלכם ושכמובן תהיה לכם הזכות לעיין בדוח שהם יצרו, כדי להגן של שמכם הטוב ולעמוד על אי הדיוקים שבו

• לשקול היטב לפני שאתם מגישים מועמדות לחברות שהשם שלהן מופיע כאחת הלקוחות של חברות רקע אלה (כמו למשל, חברת סיסקו, חברת אקספריטסט, או חברת  סנטינלוון), בפרט אם שם החברה מופיע על אתרי חברות רקע שמתגאות שהן עושות בדיקות רקע ללא ידיעת המועמדים. גם אם זה לא אומר ב 100% שחברות אלה הפעילו או יפעילו בדיקות רקע כנגד עובדים ללא ידיעתם, אנו חושבים שזו נקודה חשובה מאוד שצריך לקחת בחשבון ולשקול היטב לפני שמגישים מועמדות לחברות אלה.

• לשקול היטב לפני שאתם מגישים מועמדות לחברות אשר בתדירות גבוהה (ביחס לגודל החברה) מקבלות תביעות מעובדים (רגילות או ייצוגיות); כמו כן, לשקול היטב לפני שאתם מגישים מועמדות לחברות שכתוב בתדירות גבוהה בגלאסדור שהן מרבות לפטר עובדים ו/או מרבות להפר הבטחות ו/או שעובדים מרבים להביע חוסר שביעות גדול מאוד מההנהלה או מהמנכ"ל (זה נכון בלי קשר לבדיקות רקע) - לדעתנו, חברות אלה בפרט עשויות ל"הרוויח" הרבה על חשבון העובד, משימוש בחברות רקע אלה

מודאגים שגם אתם עברתם בדיקת רקע ללא הסכמתכם? למרות שבדרך כלל אין דרך לדעת ב 100%, הנה מספר טיפים שאם התקיימו לגביכם, ייתכן שכדאי לכם לבדוק יותר ברצינות את הנושא: 

• עבדתם / אתם עובדים בחברה שמודה שהיא עושה בדיקות רקע לעובדים

• עבדתם / אתם עובדים בחברה אשר השם שלה מופיע כאחת הלקוחות של חברות בדיקת רקע

• עברתם "חוויה" כמו שדנה עברה כמתואר לעיל

• המעסיק ביקש ממכם כחלק מתהליך הקבלה או בתחילת העבודה או לפני / אחרי קידום את צילום תעודת הזהות שלכם ובנוסף לצלם או להעתיק פרטי כרטיס האשראי שלכם, ללא כל סיבה או הסבר סביר. ונדגיש: על פי המידע שבידינו, דרישה של המעסיק לקבל מכם כרטיס אשראי היא בקשה מאוד מאוד חריגה ולא סטנדרטית שאמורה להדליק נורה אדומה אצלכם. בעוד שלכל עובד יש ת.ז. הרי שעובד זכאי להתקבל למקום עבודה בלי שיש לו או לה כרטיס אשראי כלל. מנגד, אם לחברה יש את צילום ת.ז. שלכם וכרטיס אשראי שלכם זה אומר שעד לא מזמן הייתה להם את היכולת לחדור לכל מאגר ממשלתי, פנסיה, ביטוח לאומי, מס הכנסה, ביטוח, וכיו"ב ולדלות פרטים אישיים ופרטיים עליכם במרמה תוך גניבת זהותכם. בין אם הם עשו זאת בעצמם או על ידי חברת רקע או חוקרים פרטיים, זו עבירה פלילית. 
  
  
• סביב תהליך המיון עם החברה, או סביב תחילת עבודתכם בחברה, קיבלתם מספר גדול וחריג של טלפונים ו SMS של ספאם ו/או נסיונות הונאה להוציא ממכם פרטיים אישיים - ת.ז., מספר כרטיס אשראי וכיו"ב 

ומה אם גיליתם שאכן ביצעו כנגדכם בדיקת רקע ללא הסכמתכם או הסכמתכם המלאה?

מה אפשר לעשות אם עשו בדיקת רקע ללא הסכמתכם או ללא הסכמה מלאה (הסכמה בכתב, המפרטת מה בדיוק בודקים, מי החברה שמצבעת את הבדיקה, באילו אמצעים היא מבצעת את הבדיקה, ושליחת הדוח שהופק למועמד)? נשאלנו גם מה אם גיליתם שעבדתם בחברה שמשתמשת בשירות של חברת 'בדיקת רקע'  ללא הסכמת עובדים וזה מכניס אתכם לחרדה של ממש ולעוגמת נפש שמא עשו גם לכם זאת, נזק שגם עליו אתם רוצים פיצוי (גם אם בסוף התברר שאתם לא הייתם אחד הקורבנות).

אנחנו לא מומחים או עורכי דין, אך בין התגובות ששמענו היו:

• הגשת תביעה רגילה או ייצוגית כנגד המעסיק ו/או חברת הרקע (אם ידוע לכם מהי)

• דרישה לקבל העתק של הדוח שנוצר עליכם

• פנייה לרשות להגנת הפרטיות

• פנייה למשטרה ולמחלקת פשעי סייבר אם אתם חושבים שישתמשו בת.ז. וכרטיס האשראי שלכם כדי להיכנס למאגרים ממשלתיים, ביטוח לאומי, מס הכנסה, חברות ביטוח, ופנסיה - ללא הסכמתכם תוך הונאה וגניבת זהות. בנוסף, פנייה לאתרים ממשלתיים כמו של ביטוח לאומי, מס הכנסה, פנסיה וביטוח ובקשה של "לוג" של כניסות ויציאות ואם אפשר מה כללה הפעילות כולל תאריך ושעה. חפשו כניסות חריגות שאתם יודעים בוודאות שלא אתם נכנסתם או מישהו באישורכם (כמו סוכן פנסיה), וכן הסתכלו על התזמון של "חריגות" אלה. האם זה היה בסמוך להגשת מועמדות לחברה זו או אחרת, לכניסה לחברה, לקידום, או כל חיכוך בעבודה עם המנהל שלכם או כ"א, וכיו"ב.

• פנייה למשטרה באם אתם חוששים שנעשו עבירות פליליות נוספות

• פנייה למחלקת פשעי סייבר אם אתם חוששים שחדרו למאגרי מידע שונים כדי לדלות פרטים אודותיכם ללא ידיעתכם או הסכמתכם
  
  
• פנייה לאתרים וגופים נוספים אשר אמונים על זכויות עובדים וזכויותיהם לפרטיות, כמו למשל עמותת כל זכות, עמותת פרטיות ישראל, המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה / פורום עתיד הפרטיות. 

נשמח לשמוע על רעיונות נוספים! 

המלצתנו

למרות האמור לעיל, דעתנו היא שהתגובה הטובה ביותר היא במידת האפשר להימנע מלעבוד בחברות שמפעילות שירותי חברות רקע וחוקרים פרטיים כנגד העובדים או מועמדים שלהם, לא חשוב מה "התירוץ" שלהם לעשות כך. לשמחתנו, 99.99% מהחברות, מחברי דירקטוריון, מחברי הנהלה בכירה ומאנשי ונשות משאבי אנוש מתנהלים בתום לב, תוך הקפדה על זכויות העובדים, הזכות לפרטיות והרבה מעבר לכך, ומנהלות ומנהלים את תהליכי גיוס עובדים בצורה שקופה, מוסרית ואתית תוך שמירה על כבוד המועמדים והעובדים ופרטיותם. אין כל סיבה לפנות לחברות שמתנהלות בצורה אחרת. עובדי הייטק הם לא טרוריסטים או פושעים או עובדים בשב"כ. לכן אין סיבה שהם יסכימו להפקיר את כבודם ופרטיותם (שלהם וכמובן גם של בני משפחתם) לסוג כזה של בדיקות או סוג כזה של חשיפה. אם מספיק עובדים יפעלו כך, גם החברות אשר היום מבצעות בדיקות רקע כנגד העובדים או מועמדים שלהם, יאלצו להפסיק התנהלות זאת, ו"יסתפקו" בתהליך המקובל עם שקיפות מלאה, של ראיונות כ"א וריאיונות מקצועיים, שליחה למיונים כמו של פילת אם יש צורך (למשל בתחילת הקריירה), משימה / בחינה לביצוע, הצגת תיק עבודות, בדיקת ממליצים ועוד. כל אלה לגיטימיים לגמרי, גם אם אלו לוקחים יותר זמן או עשויים להרתיע מועמדים ולגרום לפספוס טאלנטים. אנו מאמינים שאין זה מוצדק לנסות לעשות "קיצורי דרך" מאחורי הגב של מועמדים באמצעים קיצוניים שפוגעים בפרטיות וכבודם של המועמדים, ואולי אף אמצעים לא מוסריים ולא חוקיים כאמור לעיל. 

נציין שאנו כמובן חושבים שיש הבדל תהומי בין חברות שמבצעות בדיקת רקע ללא ידיעת המועמדים ו"מאוחרי גבם" לבין חברות המבצעות בדיקות רקע למועמדים רק אחרי שיש "הסכמה מדעת, הסכמה מלאה, הסכמה בכתב" של המועמד. כלומר: הסכמה מפורשת בכתב לביצוע בדיקות רקע בה הם מוותרים על הזכות שלהם לפרטיות (אגב, אנו עדיין לא בטוחים אם דרישה זו היא חוקית, שכן כאמור הזכות לפרטיות וכבוד של עובדים מעוגנת בחוק יסוד ולא ברור אם ניתן להפעיל "לחץ" על מועמד לוותר על זכות חשובה זו: "או שתחתום על הסכמה או שלא תוכל לעבוד אצלנו"), בה מפורטים אילו פרטים יבדקו, באילו אמצעים, וכן העתק מהדוח שיופק ישלח למועמד. אנו חושבים שחברת מיקרו-פוקוס פועלת כך למשל. עם זאת, המלצתנו היא שיש מספיק חברות מצוינות שלא דורשות מכם לוותר על הפרטיות ולהיכנע לחשיפה מסוג זה ולכן פשוט עדיף בעינינו לוותר על ההזדמנות ולא להגיש מועמדות גם לחברות שמבצעות בדיקות רקע גם עם "הסכמה מדעת, הסכמה מלאה, הסכמה בכתב" כאמור לעיל.  

===

סיפור המקרה של דנה מ (שם בדוי) הוא בהשראה ושילוב של מספר מקרים חמורים שהגיעו לידיעתנו, תוך הקפדה על שינוי פרטים מזהים של הקורבנות או החברות אליהם התראיינו או בהם עבדו. כל דימיון לאנשים או חברות הוא מקרי לחלוטין. הכתבה מייצגת את דעתנו האישית ועל סמך מיטב ידיעתנו ואין בה משום ייעוץ משפטי או ייעוץ קריירה. הכתבה מתמקדת במגזר ההיטק אך כמובן רלוונטית גם למגזרים אחרים. אנו מקווים שזאת כתבה ראשונה מתוך סדרה של כתבות שיכתבו על נושא חשוב זה על ידי אנשים נוספים וכן שכתבה זו תיתן השראה לבדיקה יותר עמוקה של הנושא הזה ונושאים קרובים - אם על ידי עיתונאים חוקרים, הרשות להגנת הפרטיות , מחוקקים ושופטים, סמנכ"לי משאבי אנוש, חוקרים של המשטרה, ו/או של מחלקת פשעי סייבר, ואם על ידי אחת העמותות האמונות על הגנת הפרטיות בכלל ושל עובדים בפרט. בכל מקרה, נשמח לקבל תגובות והצעות לשיפור. תודה מראש על ההתייחסות ועל הקריאה.